כיצד הפך דניס האל ל״ילד הרע״ של המחקר באוטיזם

דניס האל, פרופסור בסטנפורד, מנסה לעשות פריצות דרך בטיפול ובאבחון באוטיזם.

הוא ניסה להשתמש במשקפי גוגל, להכניס אלגוריתם שתפרש את הסיטואציה בה מתבוננים, וליצג אותה באמותיקון פשוט, לאדם (עם האוטיזם) שמרכיב אותם. המשקפיים אמורים לעזור לו לפרש את הסיטואציה החברתית.

בנוסף הוא ניסה להקל על תהליך האבחון באוטיזם: בעזרת למידת מכונה, הוא צמצם את המשאבים הדרושים לאבחון אוטיזם, לאפשרות קצרה לאבחן אוטיזם מסרט ביתי של 5 דקות של הילד עם האוטיזם, ללא מומחה. וזאת על ידי אבחון אוטיזם מזיהוי של 8 התנהגויות בלבד.

מבין המבקרות הבולטות שלו נמצא קתי לורד שפתחה את הADOS- Autism Diagnostic Observation Schedule ―המבחן הסטנדרטי המכיל מספר שעות של משימות לילד הנבחן. המשימות מצריכות מהילד אינטראקציה חברתית. בזמן המבחן מתבצע קידוד כל התנהגות על ידי בוחן מאומן ומוסמך. הנקודות נסכמות בסוף וכך מתקבלת ציון הקובע עם הילד עם אוטיזם. אני מניחה שרבים מילדכם, עברו מבחן זה, והמתינו לו זמן לא מבוטל.

קתי טוענת שדניס האל אומר דברים שהם לא נכונים. בנוסף לADOS היא גם פתחה את הראיון הסטנדרטי ADI-R Autism Diagnostic Interview-Revised, המהווה חלק מהאבחון של אוטיזם.

גם פרופסור פרד שיק, החוקר בינה מלאכותית באוניברסיטת ושינגטון והשימוש שלה באוטיזם, טוען שנתוניו של דניס אינם נכונים. בפרסומים של דניס האל, אחוזי הדיוק שלו מאוד גבוהים, מה שמקשה על חוקרים אחרים לפרסם. אחוזי הדיוק, במחקרים אחרים בשימוש בבינה מלאכותית, נמוכים יותר.

הגיסה של דניס האל, סובלת מאוטיזם ״קשה״ וזה משמר את העניין שלו באוטיזם.

ב2004 ניסה באוניבריטת הרווארד להשתמש בכישורי המחשוב שלו ולמצוא ביומרקר (סמן ביולוגי) לאוטיזם, מתוך מאגר גנטי. השימוש בביולוגיה חישובית במחקר שלו נכשל.

אז פנה דניס לאבחון אוטיזם, למד את המבחנים הסטנדרטים ADI-R ו ADOS, וחשב שבעזרת בינה מלאכותית יוכל למיין מה מההתנהגויות המקודדות המרכיבות את הADOS מיותרות לאבחון ומה נחוץ. זאת כדי להפוך את המבחן ליותר פשוט.

על ידי שימוש במכונה לומדת של מאות מבחני ADOS, גילה שרק 8 מתוך 29 ההתנהגויות בADOS, נחוצות כדי לאבחן אוטיזם. בנוסף גילה שרק 7 מתוך 93 השאלות בראיון הADI-R, נחוצות על מנת לאבחן אוטיזם.

ולמרות הביקורת שקיבל, המשיך לפרוץ עוד מחסום שמערים קושי על המבחן, וב2014 פרסם מחקר שהראה שאנשים לא מקצועיים יכולים לצפות בוידאו ביתי של ילד עם חשד לאוטיזם, ולחפש את 8 ההתנהגויות ולאבחן במידת רגישות גבוהה אם יש או אין אוטיזם.

למרות שהתוצאות של דניס ואל, הם עדיין בתוך גבולות של המחקר האקדמי ולא יוצאות לשטח.

יש כאן כמה נקודות למחשבה:

האם מדעי המחשב מאימים על ניסיון קליני?

אני מאילו שחושבים שלא, תמיד יצטרכו קלינאים, אני מאמינה ביכולות מדעי המחשב להנגיש אבחונים וטיפולים לקהל יותר רחב ובצורה יותר אוביקטיבית, ועלינו הקלינאים לקבל את זה כחלק משיפור החיים של מטופלינו, להצטנע בכל הנוגע לחלקים הסוביקטיבים שלנו, וללמוד את הנושא מחדש.

מה קורה לאנשים שקוראים תיגר על הזרם המרכזי?

נכון שמי שקורה תיגר על הזרם המרכזי נידון לביקורת ולפעמים ביקורת אישית מעליבה. אני רוצה להזהיר אותכם הורים ומטפלים יקרים. פעמים רבות תתקלו באנשים שקוראים תיגר על הטיפול והאבחון באוטיזם. לפני שאתם מאמינים לכל פורץ דרך מטעם עצמו, ודאו שהוא באמת אימת את משנתו במחקר מבוקר ובהרבה ילדים ולא בניסיון אישי (שהוא מוטה). לא כל אדם שאומר שאפשר וצריך אחרת ביסס את זה במחקר של אלפי נבדקים וגם לדניס האל יש עוד דרך ארוכה להוכיח את ממצאיו לפני שיצאו לשימוש הציבור.

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

לפרטים נוספים:

kerensf@gmail.com

© 2015 by Key Lessons. Proudly created with Wix.com