במחקר פילוט שפירסמה קבוצה מאוניברסיטת Yale בדקו 19 ילדים בגיל ממוצע של 5.8 שטופלו במשך 16 שבועות ב-PRT (חמש שעות שבועיות עם מטפל בשעתיים שבועיות הדרכת הורים).

מצאו שבד בבד עם השיפור הקליני (ירידה של 16 נקודות בממוצע  ב- srs social responsive scale ), היה גם שינוי ב-FMRI שלהם.

החוקרים מדדו פעילות ב-86 אזורים במוח בתגובה לסרטון שמראה התנהגות (דמויות באינטראקציה) ובתגובה לסרטון עם תנועה אקראית. מצאו שבתגובה לתנועה ביולוגית היה שינוי בסינכרון הפעילות באיזור ה- posterior cingulate cortex, שהקשר שלו לקוגניציה חברתית ידוע היטב. לפני הטיפול פעילות האיזור הייתה מסונכרנת עם איזור ה-orbitofrontal cortex, שזהו איזור שיש בו קלט סנסורי והערכת תגמול (reward value). אחרי הטיפול הפעילות של הposterior cingulate cortex, היתה מסונכרנת עם הtemporal occipital cortex, שידוע שהתפקוד שלו בעיבוד פרצופים ותנועה ביולוגית, גבוה יותר. 

ההעתקה בקישוריות הזו ברשתות המוח יכולה להצביע על השראת מנגנון למידה מוחי פוטנציאלי של המוח בתגובה לטיפול PRT. 

 

העתקה מלמידה ממוקדת סנסורית המתמקדת בעיניים, תנועה ואצבע, ללמידה גבהה יותר של זהות, סצינה/התרחשות וזיהוי פנים.

ישנם שני דברים חשובים במחקר מסוג זה:

1. הדמיות מוחיות במחקר זה יכולות לסייע לנו להבין מנגנונים מוחיים שמקבילים לשינויים התנהגותיים, קרי- שינויים בסימפטומים. ברגע שנדע מהם השינויים המוחיים המתרחשים בטיפולים מבוססי ידע נוכל להעמיק את הבנתנו בלקות לקראת פריצות דרך טיפוליות.

2. מיפוי של ביו-מרקרים מוחיים יכול לסייע לנו במעקב אחר התקדמות בהתפתחות ובטיפול (בדומה להתקדמות בטיפול רפואי) ולסייע לנו ליצור מודלים מנבאים לתגובת ילד לטיפול ולשפר את הדיוק בטיפול. כשנדע להתאים טיפול לפרופיל ביולוגי (מוחי) של ילד נוכל להוביל לטיפולים מותאמים אישית (precision medicine). 

 

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags