A randomized controlled trial of Pivotal Response Treatment Group for Parents of Children With Autis

בגלל הצורך לבדוק יעילות של טיפול באוטיזם וצורך נוסף לשפר הנגשת טיפולים מבוססי ידע (מבוססי מחקר) לילדים בקהילה, קבוצת קלינאים וחוקרים מסטנפורד, החליטה לבדוק את יעילות הכשרת הורים קבוצתית ל-PRT Pivotal Response Treatment. במחקר בדקו האם הכשרת הורים קבוצתית יעילה בשיפור יכולות שפתיות לילדיהם עם אוטיזם. קבוצת המחקר כללה 53 זוגות הורים לילדים עם אוטיזם בגילאי 2-6, ההורים חולקו בצורה רנדומאלית בין שתי קבוצות: 27 זוגות הורים שקיבלו הכשרת הורים קבוצתית ל- PRT, ו-26 זוגות הורים שקיבלו הדרכת הורים פסיכולוגית-חינוכית, psychoeducation.

קבוצת ה-PRT: לקורא שלא מכיר, בהכשרה ל-PRT מטפלים והורים לומדים כיצד להטמיע 7 הליכים מוטיבציונים בכל אינטראקציה ואינטראקציה עם הילד (ראה סל מוטיבציה לעידוד שפה ספונטנית). חברי הקבוצה למדו איך לישם את סל המוטיבציה באינטראקציה עם הילד והביאו למפגשים סרטים שמדגימים את הנסיונות לכך, שאחריהם קיבלו משובים על היישום מהמנחה.

הקבוצה הפסיכולוגית חינוכית: חברי הקבוצה קיבלו הדרכה הניתנת במרפאות של סטנפורד על ידי פסיכולוגים ומלמדת את ההורים על הלקות ועל דרכי ההתמודדות איתה.

בשתי הקבוצות התקיימו 10 מפגשים קבוצתיים של ההורים אחת לשבוע ושני מפגשים דיאדים הורה-ילד -פסיכולוג. שתי הקבוצות המשיכו לקבל את הטיפולים שניתנו להם בקהילה טרם המחקר.

המדדים שנלקחו לפי ואחרי הטיפול בשתי הקבוצות:

1. תדירות המבעים התפקודיים ואורך המבע התפקודי בסרטים של אינטראקציה עם ההורים לפני ואחרי טיפול.

2. ציון במיומנוית התקשורתיות בויינלנד adaptive communication skills Vineland II

3. מהימנות ישום Fidelity of Implementation של הורים ב-PRT אחרי 12 שבועות של הדרכה.

תוצאות המחקר:

1. הילדים בשתי הקבוצות השתפרו בתדירות המבעים שלהם אבל הילדים בקבוצת ה-PRT השתפרו יותר באופן מובהק. תדירות המבעים של הילד נמדדה מתוך סרטים של אינטראקציה שההורים צלמו בביתם.

2. הילדים בקבוצת ה-PRT השתפרו באופן מובהק בתקשורת במבחנים מתוקפים. מבחן vineland הראה שהם השתפרו בשפה רצפטיבית ובשפה אקספרסיבית. למשל, בקרב הילדים בקבוצת ה-PRT חלה עלייה באורך המשפטים במהלך 12 שבועות מ-2.1 מילים בממוצע במשפט ל-3.7 מילים בממוצע במשפט (לסבר את האוזן, תחשבו על ההבדל בין להגיד ״תן לי״ לבין ״תן לי את הכוס הירוקה״ או ההבדל בין ״אבא תראה״ לבין "אבא אני קופץ למעלה״). בקבוצת הביקורת חלה עלייה באורך המשפטים מ-2.4 ל-2.8 מילים.

בנוסף, היו גם שיפורים מובהקים בקרב ילדים בקבוצת ה-PRT במבחנים המתוקפים: Clinical Global Impression, Preschool Language Scale לעומת הילדים בקבוצה הפסיכו-חינוכית.

3. אף הורה לא הגיע לסף של מהימנות ישום ל-PRT לפני הכניסה לקבוצות של PRT, אבל בסוף התקופה 84% מהורים בקבוצת ה-PRT הגיעו לרף מהימנות ישום של הסמכה לקלינאים באינטראקציה עם הילד שלהם. השיפור היה גם בילדים בתפקוד גבוה (ציון mullen גבוה) וגם בילדים בתפקוד נמוך.

מה למדתי מהמחקר?

שהתערבות מוקדמת על ידי הכשרת הורים לסל מוטיבציה לעידוד שפה שפונטנית על פי PRT, בפורמט של קבוצות הורים עובדת ומקדמת את הילדים מבחינת השימוש בשפה. הכשרה קבוצתית מאפשתר הנגשה של טיפולים מבוססי ידע ליותר ילדים, והכשרת הורים מאפשרת הנגשה של הטיפול בצורה אינטנסיבית והמשכית. הממצאים הללו משתלבים עם החזון שלנו שהאנשים הקרובים לילדים (גננות, מורים סיעות ובעיקר הורים), יוכלו לגייס את הילדים לאורך כל היום לתקשורת.

ובנימה אישית, מחקר זה עזר לי למקד את המוטיבציה העיקרית שלי- לפתח הדרכת הורים של מכון קרן אור לילד ולמשפחה באמצעות סקייפ. השילוב של הטיפול המוכח והמתקדם ביותר עם כלי הכשרה של צפייה בעצמך (במקרה זה ההורים צפו בעצמם) מתקשר עם הילד, יחד עם פידבק ממומחה, מאיץ את עקומת הלמידה של ההורה. במכון קרן אור אנו מכשירים הורים מכל הארץ ואפילו הורים בגולה, אנחנו מדריכים על ידי הכשרה וצפיה משותפת ( shared Screen) באינטראקציות בבית (הסביבה הטבעית) ומקבלים סיפוק גדול מלראות באותם ילדים את התמורות המשמעותיות בתקשורת ובשפה ובמעבר שלהם מהתכנסות סביב עצמם למרכז ההתרחשות בבית.

כדי לדעת שההצלחה שלנו אינה רק התרשמותית אנחנו משתמשים באותם מדדים של תדירות המבע ואורך המבע במשפט ומבצים את המדידה בכניסה לטיפול וכל 3 חודשים בסרטונים עם אינטראקציות של הורים. השיפור אכן גם מתבטא כמותית.