חדשות מהכנס הבינלאומי באוטיזם INSAR - שינוי פרדיגמה ראשון באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם
שינוי פרדיגמה באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם Dr. Geraldine Dawson שינוי מספר אחד.
שינוי פרדיגמה 1: שינויים מוחיים בשנתיים הראשונות ופיתוח טיפול המתאים לשינויים
בסימפטומים שמאבחנים אוטיזם מופיעים בסוף תהליך למידה שהחל מינקות.
תהליכי למידה שונים מהתבנית של תינוקות בהתפתחות תקינה מתחיל משינויים מוקדמים בקשב ובשינוים בתשומת לב של ילוד ותינוק שעתיד לפתח אוטיזם.
קשב לעולם החברתי: פנים, אנשים, קול, שוני בתשומת לב ובהתגייסות לעולם החברתי שהולך ויורד עם התפתחות האוטיזם באותו תינוק.
יש סימנים אובייקטיביים שמראים על שינויים אלו, סימנים שאינם ניתנים לאיתור בבדיקה קלינית.
רוצים דוגמאות?
1. המחקרים בשנות ה90 לימדו אותנו שיש תבנית של סינכרון של אזורי מוח בfMRI,
מקומות כמו האמיגדלה ואזורים קורטיקאלים שמסונכרנים באופן שונה בתגובה לגירוי חברתי, ולעיבוד אינפורמציה חברתית, מראים על רשתות למידה חברתיות שונות בילד ותינוק עם אוטיזם. יש שינוי במקומות שאחראים על תשומת לב חברתית, עיבוד קוגנטיבי חברתי ומערכת תגמול בזמן גירוי חברתי.
2. מלבד השינויי שנמדדו בfMRI, בשנים האחרונות השתמשו במדידות אלקטרו-פיזיולוגיות, ERP- Event Related Potential.
זוהי בדיקת EEG ספציפית, שמודדת פעילות מוחית בתגובה לאירוע מסוים. (למי שלא יודע, המדידות נעשות על ידי מדבקות עם ג׳ל על ראשו של ילד ער).
גם בERP יש שוני בין ילדים עם אוטיזם לילדים עם התפתחות תקינה הן בתגובות לצעצוע מוכר והן בתגובות לצעצוע שאני מוכר ובתגובות לפרצוף מוכר ולא מוכר.
השוני הזה נמדד כבר בגיל חצי שנה עוד לפני הופעת הסימפטומים.
3. עוד דוגמה שזמן החביון (הזמן עד לתגובה החשמלית ERP) בנוכחות אדם שבוכה הוא ארוך בילדים עם אוטיזם ביחס לילדים עם התפתחות תקינה.
התגובה שונה גם לתגובת אדם שנראה מפחד.
המחשבה שנגזרת ממחקרים הללו היא שעניין קריטי שתורם להתפתחות האוטיזם בשנות החיים הראשונות היא רגישות מופחתת לפרצופים ולסיטואציה חברתית.
וזה פוגע במוטיבציה החברתית ושימוש במערכת התגמול. לכן אין לתינוק הזדמנויות למידה מתאימות להתפתחות. ירידה בהזדמנויות למידה אילו גורמות לשינויים נוספים במוח שהם בנוסף לשינויים המוחיים איתם התינוק נולד.
הטיפול בשנים האחרונות מתמקד בזה שהזדמנויות הלמידה צריכות למשוך את הקשב ולהגביר את התגמול למצבים חברתיים.
קשב חברתי הוא מדד פרוגנוסיטי של תגובה לטיפול.
המשך ישיר לפרדיגמה הזו:
אם נצליח לשנות התערבות התנהגותית בגיל מוקדם להגברת קשב ותגמול להזדמנויות למידה, במיוחד חברתיות, זה לא רק ישפר ויקל את הסימפטומים של אוטיזם, אלא גם יגרום לשינויים בתבניות למידה של הילדים.
השערה נוספת של ד״ר דווסון היא שאם נקפיד שהילדים ילמדו כמה מיומנויות במקביל כנראה שנגדיל את הלמידה והקישוריות של רשתות נוירונים במוח שקשורים בלמידה חברתית.
כלומר טיפול בגיל מוקדם יכול להראות שינוי בהתפתחות הנוירוביולוגית של המוח.
ובהחלט במחקר שפורסם ב 2010 G Dawson et al.
ראו נורמליזציה של תגובות הERP של ילדים עם אוטיזם שקיבלו טיפול מסוג ESDM.
ובמחקר שפורסם ב2016 על ידי A Venkataraman, הראו שינוי בתגובה לגירוי חברתי בסינכרון איזורים בfMRI, לאחר טיפול בPRT.
הערת הבהרה- PRT וESDM, הם התערבויות מבוססות ראיות שהתפתחו בניסיון להתמקד על הגיוס (השגת תשומת לב) והתגמול של ילדים עם אוטיזם תוך כדי למידת מיומנויות.
בשני המחקרים שציטטתי השינויים המוחיים היו בקורלציה לשיפור ההתנהגות החברתית, כלומר המוח פלסטי ומשתנה.
