כדי להביא את הדברים שאמרה פרופ' גרלאדין דאוסון בהקשר המדעי שלהם, אקדים בכמה מילות הסבר שלי על הנושא: במחלות שיש להם בסיס נוירו-התפתחותי, מנסים להבין אם אפשר לפתוח במוח מחדש את התקופה הקריטית. כלומר, ליצור מצב נוירופלסטיסי שבו המוח שוב גמיש ללמידה. המחשבה היא, שניתן על ידי התערבות, למשל פרמקולוגית, לגרום למוח להיות שוב גמיש ללמידה כמו בינקות. קחו לדוגמא שפה: רכישת שפה היא תהליך רב שלבי הכולל רכישת דקדוק, אוצר מילים ופרגמטיקה. תהליך רכישת השפה מתחיל עם הלידה. זה מתחיל ביכולת להבחין בין שפת האם שלך לשפה זרה. ילודים יכולים להקשיב לכל שפה אבל בחודשים הראשונים שלאחר הלידה מתרחש תהליך מהיר של גיזום ברשתות נוירונים במוח. כך קורה שילדים ביפן יפסיקו לשמוע הבדל בין ר׳ לל׳ בעוד שילדים בישראל ישמרו על ה

כדי להביא את הדברים שאמרה גרלאדין דאוסון בהקשר המדעי שלהם, אקדים בכמה מילות הסבר שלי על הנושא: במחלות שיש להם בסיס נוירו-התפתחותי, מנסים להבין אם אפשר לפתוח במוח מחדש את התקופה הקריטית. כלומר, ליצור מצב נוירופלסטיסי שבו המוח שוב גמיש ללמידה. המחשבה היא, שניתן על ידי התערבות, למשל פרמקולוגית, לגרום למוח להיות שוב גמיש ללמידה כמו בינקות. קחו לדוגמא שפה: רכישת שפה היא תהליך רב שלבי הכולל רכישת דקדוק, אוצר מילים ופרגמטיקה. תהליך רכישת השפה מתחיל עם הלידה. זה מתחיל ביכולת להבחין בין שפת האם שלך לשפה זרה. ילודים יכולים להקשיב לכל שפה אבל בחודשים הראשונים שלאחר הלידה מתרחש תהליך מהיר של גיזום ברשתות נוירונים במוח. כך קורה שילדים ביפן יפסיקו לשמוע הבדל בין ר׳ לל׳ בעוד שילדים בישראל ישמרו על האבחנה

האם אפשר לאבחן אוטיזם בתינוקות לפני גיל שנה וחצי? ההבנה כי התערבות בשנתיים הראשונות של החיים יכולה להביא לשינוי גדול לטובה בעתידו של הילד. הבנה זו הביאה לכמה פריצות דרך חלוציות בתחום אבחון אוטיזם בגיל מוקדם. לצערנו לא נמצאה כל בדיקה קלינית או סימפוטיים שיכולים לאבחן אוטיזם בתינוקות עד גיל שנה וחצי. הניסיון למצוא ביומרקר (בדיקה אובייקטיבית שלא תלויה בשיפוט של הבודק) הביאה לפריצות דרך באבחון תינוקות באוטיזם. לדוגמא, איתור תינוקות בסיכון על ידי ניטור המבט בנוכחות גירוי חברתי, eye-gaze tracking. מכשיר ה-eye-gaze tracking הוא משקפת שמרכיבים על עיניו של הילד. במשקפת ישנו חיישן שבוחן לאן הילד מביט כאשר הוא צופה בסרט שמתרחשת בו סיטואציה חברתית. קבוצות מחקר שונות הראו יכולת להבדיל בין תינוקות שיגדלו

האם אפשר לאבחן אוטיזם בתינוקות לפני גיל שנה וחצי? ההבנה כי התערבות בשנתיים הראשונות של החיים יכולה להביא לשינוי גדול לטובה בעתידו של הילד. הבנה זו הביאה לכמה פריצות דרך חלוציות בתחום אבחון אוטיזם בגיל מוקדם. לצערנו לא נמצאה כל בדיקה קלינית או סימפוטיים שיכולים לאבחן אוטיזם בתינוקות עד גיל שנה וחצי. הניסיון למצוא ביומרקר (בדיקה אובייקטיבית שלא תלויה בשיפוט של הבודק) הביאה לפריצות דרך באבחון תינוקות באוטיזם. לדוגמא, איתור תינוקות בסיכון על ידי ניטור המבט בנוכחות גירוי חברתי, eye-gaze tracking. מכשיר ה-eye-gaze tracking הוא משקפת שמרכיבים על עיניו של הילד. במשקפת ישנו חיישן שבוחן לאן הילד מביט כאשר הוא צופה בסרט שמתרחשת בו סיטואציה חברתית. קבוצות מחקר שונות הראו יכולת להבדיל בין תינוקות שיגדלו

שינוי פרדיגמה באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם Dr. Geraldine Dawson שינוי מספר אחד. שינוי פרדיגמה 1: שינויים מוחיים בשנתיים הראשונות ופיתוח טיפול המתאים לשינויים בסימפטומים שמאבחנים אוטיזם מופיעים בסוף תהליך למידה שהחל מינקות. תהליכי למידה שונים מהתבנית של תינוקות בהתפתחות תקינה מתחיל משינויים מוקדמים בקשב ובשינוים בתשומת לב של ילוד ותינוק שעתיד לפתח אוטיזם. קשב לעולם החברתי: פנים, אנשים, קול, שוני בתשומת לב ובהתגייסות לעולם החברתי שהולך ויורד עם התפתחות האוטיזם באותו תינוק. יש סימנים אובייקטיביים שמראים על שינויים אלו, סימנים שאינם ניתנים לאיתור בבדיקה קלינית. רוצים דוגמאות? 1. המחקרים בשנות ה90 לימדו אותנו שיש תבנית של סינכרון של אזורי מוח בfMRI, מקומות כמו האמיגדלה ואזורים קורטיקאלים שמסונכ

שינוי פרדיגמה באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם Dr. Geraldine Dawson שינוי מספר 1. שינוי פרדיגמה 1: שינויים מוחיים בשנתיים הראשונות ופיתוח טיפול המתאים לשינויים בסימפטומים שמאבחנים אוטיזם מופיעים בסוף תהליך למידה שהחל מינקות. תהליכי למידה שונים מהתבנית של תינוקות בהתפתחות תקינה מתחיל משינויים מוקדמים בקשב ובשינוים בתשומת לב של ילוד ותינוק שעתיד לפתח אוטיזם. קשב לעולם החברתי: פנים, אנשים, קול, שוני בתשומת לב ובהתגייסות לעולם החברתי שהולך ויורד עם התפתחות האוטיזם באותו תינוק. יש סימנים אובייקטיביים שמראים על שינויים אלו, סימנים שאינם ניתנים לאיתור בבדיקה קלינית. רוצים דוגמאות? 1. המחקרים בשנות ה90 לימדו אותנו שיש תבנית של סינכרון של אזורי מוח בfMRI, מקומות כמו האמיגדלה ואזורים קורטיקאלים שמסונכרנ

רקע - שיטת טיפול PRT היא התערבות טיפולית באוטיזם שמתפתחת כבר ארבעה עשורים ומתבצעת כיום באוניברסיטאות מובילות בעולם כגון ייל וסטנפורד. יתרונות התערבות זאת על פני טיפולים אחרים באוטיזם הוכחו בעשרות מחקרים, ביניהם מחקרי RCT. השיטה הוכחה כיעילה בקידום שפה ותקשורת ובהפחתה בסימפטומים של הלקות. מכון קרן אור שם לעצמו למטרה להנגיש את השיטה למטפלים ממגוון מסגרות, בעלי רקעים שונים. בקורס הזה נסמיך אנשי מקצוע, סטודנטים ומחנכים ליישם את סל המוטיבציה לעידוד שפה ותקשורת ספונטניים בשיטת הPRT בפעילויות שונות עם ילד אחד.הקורס נועד כדי לתת לכם, אנשי המקצוע, כלים ספציפיים ליישם שבעה מהלכים מוטיבציוניים בכל אינטראקציה עם הילד. כבר במהלך הקורס תוכלו להווכח איך הניסיונות ליישם את המהלכים המוטיבציוניים יאיצו את התק

מביאה בפניכם תקציר שלי של מאמר סקירה מעורר מחשבה של אלן קזדין, אבי ה-evidence based psychotherapy (טיפול מבוסס ידע) בפסיכולוגיה.במאמר עולים שני פערים כואבים בהנגשת טיפולים מבוססי ידע: הפער בין הטיפולים שהוכחו כיעילים במחקר לטיפול הניתן בפועל בקהילה (research-practice gap)- במאמר מצויין המאמץ הרב המושקע בניסיון להפיץ טיפולים מבוקרים מהאקדמיה לסיטואציות קליניות בקהילה, אך אין דיו מעמיק בפער זה. הפער בין החלק בקהילה שצריך שירותים של בריאות הנפש לבין החלק שאכן מקבל שירותים אילו (treatment gap)- ברוב המדינות רוב האנשים שצריכים עזרה מבריאות הנפש לא יקבלו אותה בגלל חסמים שונים, בעיקר חסם כלכלי. באופן מסורתי, גם באקדמיה וגם בקהילה רוב הטיפולים (ללא קשר לתוכן ולסוג הטיפול) מועברים באופן פרטני, אחד על

מביאה בפניכם תקציר שלי של מאמר סקירה מעורר מחשבה של אלן קזדין, אבי ה-evidence based psychotherapy (טיפול מבוסס ידע) בפסיכולוגיה. במאמר עולים שני פערים כואבים בהנגשת טיפולים מבוססי ידע: 1. הפער בין הטיפולים שהוכחו כיעילים במחקר לטיפול הניתן בפועל בקהילה (research-practice gap)- במאמר מצויין המאמץ הרב המושקע בניסיון להפיץ טיפולים מבוקרים מהאקדמיה לסיטואציות קליניות בקהילה, אך אין דיו מעמיק בפער זה. 2. הפער בין החלק בקהילה שצריך שירותים של בריאות הנפש לבין החלק שאכן מקבל שירותים אילו (treatment gap)- ברוב המדינות רוב האנשים שצריכים עזרה מבריאות הנפש לא יקבלו אותה בגלל חסמים שונים, בעיקר חסם כלכלי. באופן מסורתי, גם באקדמיה וגם בקהילה רוב הטיפולים (ללא קשר לתוכן ולסוג הטיפול) מועברים באופן פרטני,