כדי להביא את הדברים שאמרה פרופ' גרלאדין דאוסון בהקשר המדעי שלהם, אקדים בכמה מילות הסבר שלי על הנושא: במחלות שיש להם בסיס נוירו-התפתחותי, מנסים להבין אם אפשר לפתוח במוח מחדש את התקופה הקריטית. כלומר, ליצור מצב נוירופלסטיסי שבו המוח שוב גמיש ללמידה. המחשבה היא, שניתן על ידי התערבות, למשל פרמקולוגית, לגרום למוח להיות שוב גמיש ללמידה כמו בינקות. קחו לדוגמא שפה: רכישת שפה היא תהליך רב שלבי הכולל רכישת דקדוק, אוצר מילים ופרגמטיקה. תהליך רכישת השפה מתחיל עם הלידה. זה מתחיל ביכולת ל

כדי להביא את הדברים שאמרה גרלאדין דאוסון בהקשר המדעי שלהם, אקדים בכמה מילות הסבר שלי על הנושא: במחלות שיש להם בסיס נוירו-התפתחותי, מנסים להבין אם אפשר לפתוח במוח מחדש את התקופה הקריטית. כלומר, ליצור מצב נוירופלסטיסי שבו המוח שוב גמיש ללמידה. המחשבה היא, שניתן על ידי התערבות, למשל פרמקולוגית, לגרום למוח להיות שוב גמיש ללמידה כמו בינקות. קחו לדוגמא שפה: רכישת שפה היא תהליך רב שלבי הכולל רכישת דקדוק, אוצר מילים ופרגמטיקה. תהליך רכישת השפה מתחיל עם הלידה. זה מתחיל ביכולת להבחין

האם אפשר לאבחן אוטיזם בתינוקות לפני גיל שנה וחצי? ההבנה כי התערבות בשנתיים הראשונות של החיים יכולה להביא לשינוי גדול לטובה בעתידו של הילד. הבנה זו הביאה לכמה פריצות דרך חלוציות בתחום אבחון אוטיזם בגיל מוקדם. לצערנו לא נמצאה כל בדיקה קלינית או סימפוטיים שיכולים לאבחן אוטיזם בתינוקות עד גיל שנה וחצי. הניסיון למצוא ביומרקר (בדיקה אובייקטיבית שלא תלויה בשיפוט של הבודק) הביאה לפריצות דרך באבחון תינוקות באוטיזם. לדוגמא, איתור תינוקות בסיכון על ידי ניטור המבט בנוכחות גירוי חברתי, ey

האם אפשר לאבחן אוטיזם בתינוקות לפני גיל שנה וחצי? ההבנה כי התערבות בשנתיים הראשונות של החיים יכולה להביא לשינוי גדול לטובה בעתידו של הילד. הבנה זו הביאה לכמה פריצות דרך חלוציות בתחום אבחון אוטיזם בגיל מוקדם. לצערנו לא נמצאה כל בדיקה קלינית או סימפוטיים שיכולים לאבחן אוטיזם בתינוקות עד גיל שנה וחצי. הניסיון למצוא ביומרקר (בדיקה אובייקטיבית שלא תלויה בשיפוט של הבודק) הביאה לפריצות דרך באבחון תינוקות באוטיזם. לדוגמא, איתור תינוקות בסיכון על ידי ניטור המבט בנוכחות גירוי חברתי, ey

שינוי פרדיגמה באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם Dr. Geraldine Dawson שינוי מספר אחד. שינוי פרדיגמה 1: שינויים מוחיים בשנתיים הראשונות ופיתוח טיפול המתאים לשינויים בסימפטומים שמאבחנים אוטיזם מופיעים בסוף תהליך למידה שהחל מינקות. תהליכי למידה שונים מהתבנית של תינוקות בהתפתחות תקינה מתחיל משינויים מוקדמים בקשב ובשינוים בתשומת לב של ילוד ותינוק שעתיד לפתח אוטיזם. קשב לעולם החברתי: פנים, אנשים, קול, שוני בתשומת לב ובהתגייסות לעולם החברתי שהולך ויורד עם התפתחות האוטיזם באותו תינוק. יש

שינוי פרדיגמה באיתור והתערבות מוקדמת באוטיזם Dr. Geraldine Dawson שינוי מספר 1. שינוי פרדיגמה 1: שינויים מוחיים בשנתיים הראשונות ופיתוח טיפול המתאים לשינויים בסימפטומים שמאבחנים אוטיזם מופיעים בסוף תהליך למידה שהחל מינקות. תהליכי למידה שונים מהתבנית של תינוקות בהתפתחות תקינה מתחיל משינויים מוקדמים בקשב ובשינוים בתשומת לב של ילוד ותינוק שעתיד לפתח אוטיזם. קשב לעולם החברתי: פנים, אנשים, קול, שוני בתשומת לב ובהתגייסות לעולם החברתי שהולך ויורד עם התפתחות האוטיזם באותו תינוק. יש ס

רקע - שיטת טיפול PRT היא התערבות טיפולית באוטיזם שמתפתחת כבר ארבעה עשורים ומתבצעת כיום באוניברסיטאות מובילות בעולם כגון ייל וסטנפורד. יתרונות התערבות זאת על פני טיפולים אחרים באוטיזם הוכחו בעשרות מחקרים, ביניהם מחקרי RCT. השיטה הוכחה כיעילה בקידום שפה ותקשורת ובהפחתה בסימפטומים של הלקות. מכון קרן אור שם לעצמו למטרה להנגיש את השיטה למטפלים ממגוון מסגרות, בעלי רקעים שונים. בקורס הזה נסמיך אנשי מקצוע, סטודנטים ומחנכים ליישם את סל המוטיבציה לעידוד שפה ותקשורת ספונטניים בשיטת הPRT

מביאה בפניכם תקציר שלי של מאמר סקירה מעורר מחשבה של אלן קזדין, אבי ה-evidence based psychotherapy (טיפול מבוסס ידע) בפסיכולוגיה.במאמר עולים שני פערים כואבים בהנגשת טיפולים מבוססי ידע: הפער בין הטיפולים שהוכחו כיעילים במחקר לטיפול הניתן בפועל בקהילה (research-practice gap)- במאמר מצויין המאמץ הרב המושקע בניסיון להפיץ טיפולים מבוקרים מהאקדמיה לסיטואציות קליניות בקהילה, אך אין דיו מעמיק בפער זה. הפער בין החלק בקהילה שצריך שירותים של בריאות הנפש לבין החלק שאכן מקבל שירותים אילו (

מביאה בפניכם תקציר שלי של מאמר סקירה מעורר מחשבה של אלן קזדין, אבי ה-evidence based psychotherapy (טיפול מבוסס ידע) בפסיכולוגיה. במאמר עולים שני פערים כואבים בהנגשת טיפולים מבוססי ידע: 1. הפער בין הטיפולים שהוכחו כיעילים במחקר לטיפול הניתן בפועל בקהילה (research-practice gap)- במאמר מצויין המאמץ הרב המושקע בניסיון להפיץ טיפולים מבוקרים מהאקדמיה לסיטואציות קליניות בקהילה, אך אין דיו מעמיק בפער זה. 2. הפער בין החלק בקהילה שצריך שירותים של בריאות הנפש לבין החלק שאכן מקבל שירותים