האם ההחלטה החינוכית הנכונה, עבור ילדים עם אוטיזם, היא לשבצם במסגרת קטנה ״מותאמת״?
ללמד אינטראקציה חברתית לילדים עם אוטיזם היא מיומנות קריטית ובדרך כלל המרכיב הקשה ביותר בתוכנית טיפול של ילד עם אוטיזם. האתגר, ללמד ילד עם אוטיזם אינטראקציה חברתית, הוא גדול: קושי בהפנית הקשב הבסיסית לרמז החברתי, תגובה בזמן הנכון, ושמירת הקשב על פעילותם של אחרים. בחלק מהילדים צריך גם להגביר את המוטיבציה לאינטראקציה חברתית, ללמד התנהגויות מתאימות, ולגרום לחוויה מחזקת בזמן האינטראקציה.
יש מחקר רב שמראה שילדים בהתפתחות תקינה, להלן יקראו עמיתים, יכולים לזמן הזדמנויות למידה חברתיות, לאחר אימון קצר של אותם עמיתים.
מטרת הסקירה הזו היא לגרות הורים, מורים, גננות, אנשי מקצוע התפתחותיים ומשלבות לקרוא ולנסות טכניקות חברתיות לאימון עמיתים, שנמצאו יעילות הן לקיום אינטראקציה חיובית עם עמיתים, והן לקידום המיומנויות החברתיות של ילדים עם אוטיזם.
אנחנו במכון קרן אור, עובדים עם האסטרטגיות החברתיות של PRT, אחת מאותן אסטרטגיות חברתיות שנמצאו מקדמות ילדים ועמיתיהם במחקר.
יהיה זה יומרני מצידינו ללמד אסטרטגיות חברתיות, מיומנות כל-כך ישומית, בבלוג. לכן אנסה במיוחד לגרות את למשוך אתכן להמשך למידה.
ואצרף בסוף קישור לסיכום אסטרטגיות חברתיות שנמצא חינמי ברשת.
בניגוד ל״תיווך״ שהוא אוסף של התערבויות לתוך סיטואציה של ילד עם אוטיזם בתוך סביבה חינוכית של ילדים עם התפתחות תקינה. האסטרטגיות החברתיות של הPRT, מקנות לך מענה מדויק וישים על 3 שאלות שונות בכל הרגעים המשתנים שיש לילדים עם אוטיזם בסביבה הלא מוגנת:
למה?
למה לילד עם האוטיזם לשחק או לדבר עם עמית בהתפתחות תקינה? למה שעמית ירצה לשחק או לדבר עם ילד עם אוטיזם?
אסטרטגיה חברתית נטורליסטית התפתחותית התנהגותית - מלמדת את המבוגר להכניס מוטיבציה ותחומי עניין של שני הילדים לתוך האינטראקציה והפעילות הכל רגע ורגע באופן כזה שהילדים יהיו מחוזקים מהתקשורת בינהם. מי שמוסמך באסטרטגיה כזו יודע להכניס לשני הילדים (בהתאם לגיל, מצב התפתחותי, תחומי עניין ואופי של הילד) מרכיבים מוטיבציונים שיהו המנוע לאינטראקציה בצורה כזו שהם שהילדים יחוזקו אחד מהשני וירצו להמשיך להיות בתוך האינטראקציה או המשחק.
איך?
ב10 השנים האחרונות בהן אני עסוקה בשילוב ילדים עם אוטיזם, התיווך האינטואיטיבי, גורם למבוגר להיות מוקד באינטראקציה. בהרבה מהאינטראקציות במשולש מבוגר, עמית וילד, נעשות בין המבוגר לעמית ובין המבוגר לילד. באסטרטגיות חברתיות נכונות המבוגר לומד לסיע לילדים לתקשר בינהם, והמבוגר לומד להוריד את הסיוע ולהוביל את העמית והילד לקשר ותקשורת עצמאיים.
מה?
בגלל שזה לא פשוט מאוד חשוב שהנסיבות יהיו ברורות הן לעמית והן לילד עם האוטיזם. כלומר לא להכניס אותם למצבים פתוחים מדי בהם הם נדרשים לאלתר דברים קשים, שיגבירו רתיעה וחרדה מסיטואציה כזו. בנוסף לא להכנס למצבים בהם לילד עם האוטיזם ״אסור לעשות פאדיחות״, הסיטואציה צריכה להיות כזו שנותנת לשניהם בטוי קליל גם לאוטיזם של הילד, בהומור, כזו שמלמדת את הילד והעמית לא לפחד ממנה.
להרחבת הקריאה ממליצה על Kids Helping Kids. by K Pierce & L Schreibman.
